מה בין הרייכסטאג לבונדסטאג - קצת היסטוריה פרלמנטרית

ירון זהבי ועוזי הרזה הגיעו עד ברלין במרדפם אחר אלימלך זורקין וקבעו להיפגש על גג הבונדסטאג - האם ימצאו זה את זה?

על־מנת להשיב על שאלה זו, כדאי לדעת מהו למעשה אותו בונדסטאג שכה מרבים לדבר עליו ומה ההבדל בינו לבין הרייכסטאג, שרבים רוצים להגיע אליו ולעלות למרפסת הגג שלו. נתחיל באחרון דווקא - ולקינוח, טיפ על קיצור התורים הארוכים בכניסה למבנה.


השורשים בימי־הביניים

הרייכסטאג הוא, בתרגום פשוט, הועידה של הרייך. הכוונה אינה דווקא לרייך השלישי המוכר בארץ היטב, אם כי גם בו היה קיים, לפחות רשמית, מוסד בשם זה. ״רייך״ בגרמנית, פירושו קיסרות, אימפריה - ולכתחילה מדובר באימפריה הרומית הקדושה. זו נוצרה, אם נאמין לסיפורים, בחג המולד של שנת 800, כאשר האפיפיור לאו השלישי הכתיר ברומא את קארל הגדול לקיסר. את סופה היא מצאה מעל 1000 שנים מאוחר יותר, בשנת 1806, בעקבות כיבושי נפוליאון (ומכאן, בין השאר, השאיפה הנאצית לשחזר את הרייך ״בן אלף השנים״).


אותה קיסרות היתה בנויה באופן היררכי, מדוכסים ונסיכים, מהם חשובים פחות ומהם חשובים יותר. אותם נסיכים (ובהמשך שליחים מטעמם) נהגו להתכנס באופן קבוע ולדון בענייני הקיסרות. יום הועידה נקרא ״יום הרייך״, כלומר רייכסטאג. עד מהרה התארכו הישיבות ונמשכו שבועות ואף חודשים. מכך נוצר בהמשך מוסד קבוע, שלא התפזר, אך השם נותר רייכסטאג.


הרייכסטאג המודרני

כינוי זה לועידה כוללת של נציגים מרחבי הרייך נשמר גם לאחר פירוק ״הקיסרות הרומית הקדושה של האומה הגרמנית״ בתחילת המאה התשע־עשרה. לאחר איחוד גרמניה תחת הקיסר וילהלם הראשון והקאנצלר אוטו פון ביסמארק בשנת 1871, מוקם פרלמנט עם נציגים מכל רחבי הקיסרות. שמו היה כמובן ״הרייכסטאג״ - הועידה/הפרלמנט של הרייך הגרמני. הוא היה למעשה הבית התחתון, כאשר לצדו התקיים בית עליון ובו יוצגו הממלכות השונות שמהן נוצרה הקיסרות הגרמנית המאוחדת. בירתו הלא־רשמית של הרייך ״המחודש״ היתה ברלין ובה נחנך 1894 בניין הרייכסטאג המפורסם, שקיים עד היום. בחזית הוצבה הכתובת: ״לעם הגרמני״ (dem deutschen Volke), שנציגיו הנבחרים התכנסו בתוך המבנה.


לאחר כשלונה של גרמניה במלחמת־העולם הראשונה, היא הופכת לרפובליקה, הלוא היא רפובליקת ״ויימאר״ המפורסמת, הקרויה על־שם העיר שבה התכנסה האסיפה המכוננת, שברחה מקרבות מלחמת־האזרחים בברלין. גם לאחר הקמת הרפובליקה, נותר הכינוי הרשמי של המדינה ״הרייך הגרמני״ (שם זה לא היה המצאה של היטלר). לכן, גם הפרלמנט של הדמוקרטיה הגרמנית הראשונה הוסיף להיקרא ״הרייכסטאג״. ישיבותיו נערכו באותו בניין היסטורי, שבו התכנס הרייכסטאג בימי שלטון וילהלם השני, הקיסר האחרון. לצדו התקיים הבית העליון, הרייכסראט (Reichsrat), כלומר מועצת הרייך, שבה ישבו נציגי המדינות שמהן הורכב הרייך הגרמני.


תקופתו של היטלר

לאחר שהיטלר מתמנה לקאנצלר הרפובליקה בשלושים בינואר 1933, הוא פותח בסדרה של צעדים, שנועדו להפוך את גרמניה בהדרגה לדיקטטורה תחת שלטונו - זו המכונה כיום ״הרייך השלישי״. בליל ה־28 בפברואר של אותה שנה עולה בניין הרייכסטאג, הפרלמנט הדמוקרטי הבזוי בעיני היטלר, באש.


אמנם לא ידוע עד היום בבירור, מי ביצע את השריפה, אולם הנהנים העיקריים מהתפתחות זו היו, אכן, היטלר ותומכיו. זמן קצר לאחר מכן, ב־23 במרץ, מוותר הרייכסטאג, הפרלמנט שעוד נבחר בבחירות דמוקרטיות, בחקיקה מיוחדת על סמכויותיו ומעבירן לממשלת הרייך, כלומר להיטלר. גם אם הרייכסטאג הוסיף להתקיים על הנייר בימי הרייך השלישי, הרי שהמבנה עצמו לא שימש עוד להתכנסויות הפרלמנט.


לאחר מלחמת־העולם השניה


בשמונה במאי 1945 נכנעת גרמניה סוף כל סוף ומלחמת־העולם השניה באה לסיומה באירופה. הרייך הגרמני מחולק בין המעצמות לאיזורי כיבוש, שמהן עתידות להתפתח גרמניה המערבית, שהוקמה ב־23 במאי 1949, וגרמניה המזרחית, שנוסדה בשבעה באוקטובר 1949. לכל אחת מהן היה פרלמנט משלה. הפרלמנט של מזרח־גרמניה נקרא ״לשכת העם״ (Volkskammer); הוא שימש למעשה כחותמת־גומי וחדל להתקיים עם איחוד גרמניה האחרון בשלושה באוקטובר 1990. לעומתו, הפרלמנט של מערב־גרמניה היה ביטוי לדמוקרטיה ייצוגית של ממש.

שמה הרשמי של מערב־גרמניה היה ״הרפובליקה הפדרלית של גרמניה״, ובגרמנית: Bundesrepublik Deutschland (זהו כמובן גם שמה הרשמי של גרמניה דהיום). זוהי, אם כן, פדרציה: איגוד של מדינות־מחוז עצמאיות למחצה. פדרציה בגרמנית נקראת ״בונד״ (Bund), ומכאן נגזר שמו של הפלרמנט ברפובליקה זו: הבונדסטאג, כלומר הפרלמנט הפדרלי.

כמו בראשית ימיה של גרמניה המודרנית ובתקופת רפובליקת ויימאר, מהוה הבונדסטאג גם כיום את הבית התחתון - והחשוב; לצדו קיימת ״המועצה הפדרלית״, הבונדסראט (Bundesrat), שהוא הבית העליון (והחשוב פחות) ובו מיוצגים הממשלים של שש־עשרה המדינות שמרכיבות כיום את הפדרציה הגרמנית (ברלין היא אחת מהן).

לאחר חלוקת ברלין בין ארבע מעצמות הכיבוש, מבנה הרייכסטאג ההיסטורי שכן אמנם בחלקה המערבי של ברלין, בסקטור הבריטי, אולם לא חזר לשמש בתפקידו המקורי, כמשכן הפרלמנט. מבחינה חוקית לא היתה ברלין המערבית חלק ממערב־גרמניה; היא נותרה אזור כבוש וצורפה למדינה הגרמנית במסגרת הסכם איחוד גרמניה בשנת 1990.
 

החזרה לברלין

בימיה של מערב־גרמניה ואף בשנים הראשונות לאחר האיחוד, שכן הבונדסטאג בעיר בון. על־סמך החלטה של הבונדסטאג משנת 1991, עבר מבנה הרייכסטאג המקורי בברלין שיפוץ נוסף, יסודי. היה צורך ורצון להקים מחדש את כיפת המבנה, אך בצורה עדכנית. בתחרות מיוחדת נבחר האדריכל הבריטי סיר נורמן פוסטר והוא זה שעיצב עבור המבנה המחודש את כיפת הזכוכית המרשימה שלו (פרטים על הביקור במקום תמצאו להלן, בסוף הרשימה). בשנת 1999 עבר סוף־סוף הבונדסטאג למשכן ההיסטורי בלב ברלין:


עם זאת, פרלמנט של פדרציה גדולה כגרמניה אינו יכול להסתפק בבניין אחד בלבד. במבנה הרייכסטאג לשעבר נמצאים כיום אולם המליאה של הבונדסטאג, לשכתו של נשיא הפלרמנט ומשרדים חשובים אחרים. אולם הבונדסטאג כמוסד מתפרש על פני לא פחות מ־22 מבנים נוספים סביב הבנין ההיסטורי. במבנים אלו מתקיימים, למשל, דיוני הועדות השונות ושוכנים אגפי המנהלה. שם נמצאים כמובן גם משרדיהם של חברי הפרלמנט עצמם (ובאחד מהם עבד, כמלגאי של הבונדסטאג, אף עבדכם הנאמן).

הטופוגרפיה של הפרלמנט הפדרלי טומנת בחובה משמעות מיוחדת: מבנה הרייכסטאג ההיסטורי מצא עצמו בקצה הסקטור הבריטי. הגבול עם מזרח־ברלין הסוציאליסטית עבר ממש בצד האחורי, המזרחי, של הבנין. שם גם ניצבה משנת 1961 עד 1990 חומת ברלין המפורסמת. כיום, רוב המבנים המשמשים את הבונדסטאג נמצאים מאחורי בנין הרייכסטאג, כלומר בשטח שהיה בעבר במזרח־ברלין. הפרלמנט של גרמניה המאוחדת פרוש, אם כן, על ציר מזרח־מערב, בשני עברי הגבול שחילק בעבר את ברלין. תכנון זה אינו מקרי, אלא מסמל באופן מוחשי מאד את ההתפתחות ההיסטורית שאיפשרה, בסופו של דבר, את חזרתו של הפרלמנט הגרמני לברלין, למשכן שממנו גורש בעקבות השריפה הגדולה בשנת 1933.
 

ומה קרה לירון זהבי ועוזי הרזה?

הנה מצאנו, שלבונדסטאג, הפרלמנט הפדרלי של גרמניה, מבנים מרובים - ולכן אין לו גג אחד בלבד, אלא גגות רבים... אם אמנם קבעו ירון ועוזי להיפגש על גג הבונדסטאג, הרי שלא בטוח כלל כי ימצאו זה את זה. מוטב היה להם לקבוע על גג מבנה הרייכסטאג (Reichstagsgebäude), אז היו נפגשים על נקלה. אבל חסמב״ה נשארת חסמב״ה - ואנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים, שגם כאן בברלין, ידה הארוכה עוד תשיג את אלימלך זורקין!
 

איך להגיע?

למבנה הרייכסטאג ההיסטורי כדאי להגיע בתחבורה ציבורית. לקו האוטובוס מספר 100, שנוסע בין אלכנסדר־פלאץ (Alexanderplatz) לגן הזואולוגי (Zoologischer Garten) יש תחנה ממש ליד הרייכסטאג. האתר נמצא גם במרחק הליכה סביר של כחמש עד עשר דקות מתחנות הרכבת פרידריך־שטראסה (Friedrichstraße; רכבת עילית ותחתית) ותחנת הרכבת הראשית (Hauptbahnhof; רכבת עילית בלבד).

 
ולקינוח: איך לקצר את התור הארוך בכניסה למבנה

הערה מקדימה: ראו בהמשך את העדכונים מנובמבר 2010 ומאפריל-מאי 2011

מבנה הרייכסטאג ההיסטורי הוא היחיד מעשרות מבני הבונדסטאג הפתוח לקהל הרחב. קיימות שתי אפשרויות עיקריות לביקור במבנה: בקבוצה מודרכת מצד אחד וללא הדרכה מצד שני.

בסיורים לקבוצות מודרכות תוכלו לראות את פנים המבנה על חלליו השונים ובניהם, כמובן, אולם המליאה; הפרלמנט הגרמני מציע גם סיורים בדגש על ארכיקטורה ואוספי האמנות שלו (שהם מרשימים, יש לציין) וסיורים למבנים חשובים אחרים, כלומר לא רק במבנה הרייכסטאג. הסיורים המודרכים מוצעים במספר שפות אירופאיות וביניהן, כמובן, גם אנגלית. הקבוצות מוגבלות ל־25 משתתפים ועקב הביקוש הרב מומלץ בחום להירשם מראש. פרטים נוספים תוכלו למצוא בחלק הרלוונטי של אתר הפרלמנט (באנגלית): http://www.bundestag.de/htdocs_e/visits/besgrupp/fuehr.html

האפשרות האחרת היא, כאמור, ביקור ללא הדרכה. ביקור כזה אפשרי ללא רישום מוקדם, אך הוא מוגבל לגג המבנה ולכיפת הזכוכית, שפתוחים לציבור הרחב משמונה בבוקר עד חצות (כניסה אחרונה בעשר בלילה). הכניסה מותנית בבדיקה בטחונית ושירות המבקרים של הפרלמנט מקפיד שלא ליצור עומס של מבקרים. לכן, בימים יפים בכלל ובחודשי הקיץ בפרט משתרכים תורים ארוכים לפני הכניסה. אפשר להימנע מהם אם מגיעים למקום עם פתיחתו, לפני המוני התיירים האחרים. דרך אחרת לקיצור העמידה בתור היא הזמנת מקום במסעדה (היקרה!) הנמצאת על גג המבנה. שמה הוא ״קֵפֶר״ (Käfer) ואת ההזמנה כדאי מאד לבצע מראש. תוכלו לעשות זאת בדואר אלקטרוני לכתובת הבאה: kaeferreservierung.berlin@feinkostkaefer.de

בשעות 15:30 עד 16:30 מציעה המסעדה תפריט קל (לקיבה ולכיס) של קפה ועוגה. את התפריטים לשעות הבוקר, הצהריים והערב תוכלו למצוא באתר המסעדה: http://www.feinkost-kaefer.de/dt_bundestag10/


עדכון נובמבר 2010

עקב התראות ביטחוניות, הכניסה לכיפת הרייכסטאג סגורה למבקרים מזדמנים עד להודעה חדשה. ניתן לבקר במבנה כמשתתפים בסיור מודרך, בהתאם להרשמה מראש. פרטים נוספים תמצאו באתר שירות המבקרים של הבונדסטאג (באנגלית):
http://www.bundestag.de/htdocs_e/visits/besgrupp/fuehr.html

כמו כן ניתן לקבל אישור כניסה באמצעות הזמנת מקום במסעדת הגג, שכמו שירות המבקרים של הפרלמנט, תעביר את פרטיכם לשירותי הבטחון הגרמניים לשם בדיקה מקדימה. פרטים נוספים באתר המסעדה (באנגלית):
http://www.feinkost-kaefer.de/dt_bundestag10/

כחלופה נוחה ומהירה לביקור בכיפת הרייכסטאג ראו את רשימתי על מרפסת הגג של מלון מיינינגר:
http://cafe.themarker.com/tip/1667368/


עדכון אפריל-מאי 2011

שירות המבקרים של הבונדסטאג שינה שוב את הנהלים. נכון לעכשיו, לא ניתן לקבל מקום בסיור מודרך ואפילו נשלחים ביטולים למבקרים שהשתתפותם בסיור כבר אושרה. עם זאת, ניתן לקבל אישור כניסה לכיפת הרייכסטאג באמצעות טופס דיגיטלי. פרטים נוספים תמצאו בכתבתי ״איך לקבל אישור כניסה לביקור ברייכסטאג - הסבר מעודכן״.

כפי שהיה בעבר, ניתן עדיין לקבל אישור כניסה גם באמצעות הזמנת מקום במסעדת הגג. פרטים נוספים באתר המסעדה (באנגלית): http://www.feinkost-kaefer.de/dt_bundestag10/



הנוף הנשקף מחלונות המסעדה עשוי להצדיק ארוחה ארוכה...

 
בתיאבון ולהתראות בברלין!

האתר האנגלי שלי

להזמנת סיורים

ליצירת קשר

הקהילה הישראלית בברלין