מבשלות בירה תוססות: מוקדי חיים אז והיום

איזור פרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) מצפון־מזרח למרכז ההיסטורי של ברלין נחשב כיום לאחת השכונות המבוקשות ביותר בברלין. אך לא תמיד היה כך הדבר. באמצע המאה התשע־עשרה היה זה עדיין אזור ספר. הרוח, שבברלין נושבת לעתים קרובות ממערב לכיוון מזרח, לקחה עמה את זיהום האוויר בימי המהפכה התעשייתית גם אל פרנצלאואר ברג, שפירושו בפשטות הוא ״הגבעה (מילולית: ׳ההר׳) הצופה אל העיירה פרצלאו״. כך התגבשה בברלין טופוגרפיה מיוחדת: עשירי העיר התרכזו באזורים המערביים, הסמוכים לעיירה המלכותית פוטסדאם, שעה שמחירי הקרקע הנמוכים משכו אל איזור פרנצלאואר ברג מפעלים ופועלים.
 
בשנת 1841 מגיע לאיזור יזם בווארי בשם פְּפֶפֶר (Pfeffer - פלפל) ומקים על אחת הגבעות מבשלת בירה, כדי להרוות את צימאונם של הפועלים הנוהרים באותם ימים מאזורי הספר אל הכרך התעשייתי המתהווה. באותה תקופה נבנים גם רחובות האיזור, כדי לשכן בהם את כל אותם פועלים. הדירות היו קטנות, השירותים נמצאו כמובן בחצר ורק בסוף המאה נוסדה בשכונה גם בריכה ציבורית עם מקלחות מסובסדות, כדי לשפר את הרגלי ההיגיינה של הפועלים...
 


מבשלת הבירה בצילום משנת 1912

 

המבשלה של אותו אדון פלפל נקראה על שמו: Pfefferberg. פירוש השם הוא ״גבעת הפלפל״ ובאופן מילולי זהו למעשה ״הר (Berg) הפלפל״. ברלין נמצאת באיזור מישורי מאד, כאשר אחת הגבהות הרציניות ביותר מתנשאת לגובה מרשים של 66 מטרים מעל פני הים... אשר על כן, נטו שוכני האיזור להגזמות פרועות וראו בכל גבעה כזו הר. זו הסיבה שגם הגבעה הצופה אל עיירת פרנצלאו נקראת ״הר״.
 
ערב מלחמת העולם הראשונה הגיעה המבשלה לשיא גודלה: 13,500 מטרים רבועים. לאחר המלחמה נקנתה המבשלה ע״י המתחרה - שולטהייס, שעליו ארחיב מיד - ומאז לא שימשה עוד כמבשלת בירה. תחת זאת הפכה למאפיה ושימשה אף כמפעל לשוקולדים. בתקופת ברלין המחולקת היתה שכונת פרנצלאואר ברג במזרח־ברלין, באותם ימים פעל בשטח המבשלה לשעבר בית־דפוס. עם איחוד גרמניה וברלין הגיעה הפעילות התעשייתית במקום לקיצה ועל השטח השתלטו סטודנטים שעשו בו כרצונם. אך לאחר שנמסר לידי עמותה מקומית בשנת 1999, החל לשמש כמרכז אומנות ובילויים. לאחרונה שופץ המתחם וכעת שוכנים כאן יחדיו אדריכלים וציירים, מסעדות, גן־בירה ובארים ואפילו אכסניית נוער, כאשר מבני המבשלה המקוריים מספקים את התפאורה הנדרשת ליצירתיות מתפרצת... את ״גבעת הפלפל״ (Pfefferberg) תמצאו ברחוב Schönhauser Allee מספר 176. תחנת הרכבת הקרובה היא U2 Senefelderplatz.



גבעת המבשלה כיום: גן נוי בלב השכונה



גן הבירה בשטח המבשלה לשעבר: גם אם רשמית אסור כמובן למכור אלכוהול לקטינים, הביקור בגני הבירה הוא בגרמניה בילוי לכל המשפחה


אדון ״פלפל״ מיודענו היה אמנם בין הראשונים, אך לא היחיד ״לגלות״ את האזור באמצע המאה התשע־עשרה. בשנת 1853 נוסדה מצפון למפעל של אותו פפפר מבשלה נוספת. תחת שרביטו של מר שולטהייס (Schultheiss) היא הופכת עד מהרה לגדולה ולמפורסמת ביותר בברלין. את הבירה של שולטהייס לוגמים כל נער ונערה וכאשר בברלין פועלות אז לא פחות מ־41 מבשלות, אחראי שולטהייס לשביעית מכלל התצרוכת. לשם כך היא מתפרשת על שטח של לא פחות מ־25,000 מטרים רבועים (לשם השוואה: יד־הזכרון ליהודי אירופה שנרצחו, המכונה גם ״האנדרטה לשואה״, מחזיקה 19,000 מ״ר).



מטף ועד זקן: פרסומת לבירה של שולטהייס מתחילת המאה העשרים


תחת שלטון הנאצים הפכה המבשלה למרכז בתי־מלאכה בשרות הצבא הגרמני. פועלי כפיה ממזרח־אירופה הכינו כאן למשל מכשירי קשר, כאשר הגברים הגרמנים היו בחזית. בסוף המלחמה, כאשר הצבא האדום כבש בברלין רחוב אחר רחוב, התחבא במרתפי המבשלה חלק של הפיקוד הנאצי. דבר זה התברר כהרה־גורל לכמה וכמה מתושבי האיזור, שכן אלו מביניהם שהניפו דגל לבן, נתפסו בקלות על־ידי אחרוני החיילים הנאצים והוצאו להורג בו־במקום. מבני המבשלה עצמם כמעט לא נפגעו במלחמה ועם שוך הקרבות השיבו הסובייטים את המפעל לפעילות כמבשלת בירה.



המפעל של שולטהייס כיום: אדריכלות תעשייתית בלב השכונה


המבשלה נסגרה בשנת 1967 והוחלפה במפעל חדש ומודרני במקום אחר, שבו מיוצרת בירת שולטהייס עד ימינו. בשנת 1974 הוכרה המבשלה המקורית כאתר לשימור, אך במשך שנים ארוכות לא הוחלט מה יעלה בגורלה. היא חזרה לחיים רק בעקבות איחוד גרמניה וברלין, כאשר בשנת 1990 נמסר המפעל לעמותה ששיפצה את המקום בתמיכת העיריה באופן יסודי והפכה אותו ל״מבשלת תרבות״ (Kulturbrauerei), המכילה לצד חנות גדולה לכלי זמר, בית ספר למוזיקה וכדומה גם יוזמות לא כלכליות. כך למשל פועל כיום באחד המבנים מוזיאון המוקדש לעיצוב התעשייתי בגרמניה, בעיקר בזו המזרחית. במקום מתקיימת גם ״סדנת הספרות״ (Literaturwerkstatt) המציעה קורסים, הרצאות, ערבי שירה וגם תחרויות שירה. ברחבה המרכזית מתקיימות מדי פעם הופעות אמנים (זמרים, תזמורות וכיו״ב), לפעמים אף ללא תשלום. גם בית קולנוע, שני תיאטראות, מסעדה, פאבים וכמה מועדוני ריקודים שוקקי־חיים תמצאו כאן, באולמות הייצור שמצאו לעצמם ייעוד חדש. כדי להגיע למבשלת התרבות, כל שעליכם לעשות הוא להמשיך מ״גבעת הפלפל״ במעלה הרחוב, עד שתראו את המתחם היפה משתרע לימינכם. הכתובת המדויקת היא: רחוב Schönhauser Allee מספר 36.



פעם בירה, תמיד בירה: רחבות תוססות לעת ערב
 

פרנצלאואר ברג טומן בחובו גם אתרים רבים אחרים, שמיטיבים להמחיש כיצד ברלין לא מפסיקה להתחדש ולהמציא את עצמה ללא הרף, תוך שהיא נהנית מתהליך אינסופי זה. שכן על ברלין אמר קארל שפלר (Karl Scheffler), סופר גרמני, כבר לפני 100 שנים: ״ברלין היא עיר שנגזר עליה להיווצר לנצח - ולעולם לא להיות.״ מענין מה היה חושב על תל־אביב, אילו היה זוכה לחיות בה.

הסקרנים מוזמנים להצטרף אלי לסיור ערב בשכונה, שכולל אומנות, תרבות שוליים, בילויים כדרך הגרמנים, אחוזות יוקרה לצד בתים מתפוררים - ואיך אפשר בלי הנקודה היהודית: בשכונה נמצא אחד מבתי־הקברות היהודיים היוקרתיים ביותר בגרמניה, שבו טמון למשל הצייר האקספרסיוניסטי מקס ליברמן, ובתוך אחת החצרות כאן מסתתר לו בית הכנסת הגדול ביותר בגרמניה כיום, שנחנך מחדש באוגוסט 2007.